האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה

מחקר, הוראה ומדיניות בתחום יחסי העבודה

header header1

לגבי המאמרים ב"הארץ"

עבור גולשי האתר סופק קוד קופון

להלן הפירוט של המסלולים השונים המוצעים במסגרת הקופון:

  • מינוי חודשי – חודש ראשון ב- 4.90 ₪ והמשך ב- 31.90 ₪ לחודש (המחיר באתר הוא 39.90 ₪).
  • מינוי שנתי – חודש ראשון ב- 4.90 ₪ והמשך ב- 319 ₪ ל-11 חודשים (המחיר באתר הוא 399 ₪).

בכדי לממש את ההטבה, יהיה צורך להגיע לעמוד:
http://www.haaretz.co.il/promotions-page

ולהכניס בתיבה של "יש ברשותי קופון" את המילה: IIRRA"

יחסי עבודה ברשת בעברית - חיפוש

משרת אמון או תעלול לתשלום שכר מופחת?

תיקון 24 לחוק הגנת השכר, חייב מעסיקים החל משנת 2009, לרשום בתלוש השכר את מספר השעות הנוספות לכלל העובדים. לגבי עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם, נקבע כי

תיקון 24 לחוק הגנת השכר, חייב מעסיקים החל משנת 2009, לרשום בתלוש השכר את מספר השעות הנוספות לכלל העובדים. לגבי עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם, נקבע כי יש לציין זאת בתלוש השכר, ולהגדירם כנושאי משרת אמון אישי. הגדרה זו מייתרת את חובת המעביד לשלם לעובדים שעות נוספות.

החל משנת 2009 קיבלו יותר ויותר עובדים במשק שכר "רגיל", אך בו בעת, לצורך התחמקות מתשלום שעות נוספות, הוגדרו כמנהלים או ככאלו שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעביד לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. ואולם דינם של עובדים בכירים עם משכורות גבוהות, שנהנים ממידת אמון גבוהה מצד המעסיקים, שונה בתכלית מדינם של עובדים זוטרים, כגון שליחים, טכנאי שירות או נהגים, שלא ניתן לפקח עליהם בעת ביצוע תפקידם.

בשלוש השנים האחרונות פנו לא מעט עובדים שהרגישו מקופחים לבית הדין לענייני העבודה בתביעה לקבל את המגיע להם. פעם אחר פעם התייצב בית הדין לצד העובדים וקבע כי ניתן להשית את ההגדרה של משרת אמון אישי רק במקרים מסוימים.

אתמול (ד'), למשל, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי העוזרים המשפטיים במערכת המשפט הציבורית יקבלו תשלום על שעות נוספות. בית הדין קיבל את טענת ועד העובדים המשפטיים לפיה משרתם איננה משרת אמון ושכרם הנוכחי אינו מגלם תשלום ממשי על שעות נוספות. עד כה נמנעה המדינה מלשלם ל-650 עוזרים משפטיים תשלום על שעות נוספות שעבדו בפועל. בעקבות הפסיקה יהיה עליה לשלם עבור כל שעה נוספת שהעוזרים המשפטיים מבצעים וביצעו בעבר, רטרואקטיבית החל משבע שנים לפני הגשת התביעה לבית הדין בשנת 2014.

"מקרה נוסף, הוא מקרה של מנהל עבודה באתר בנייה שעבד מטעם חברת כוח אדם בלילות, ולא ניתן היה לפקח עליו במהלך שעות עבודתו, שתבע את המעסיק על השעות הנוספות שלא קיבל", מספר עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות'. "העובד הוגדר על ידי המעסיק כעובד במשרת אמון, וכתוצאה מכך ככמי שחוק חובת תשלום השעות הנוספות לא חל עליו, מכיוון שאי אפשר לדעת מה הוא עושה במהלך שעות העבודה. אולם השופט חשב אחרת ופסק שניתן לפקח על העובד כל עוד הוא מדפיס כרטיס נוכחות ונמצא במקום העבודה. במקרה הזה העובד נהנה משכר גבוה של כ-16,000 שקלים וזכה במשפט גם בשעות הנוספות".

"המציאות מלמדת כי אין כיום כמעט תפקיד שלא ניתן לעקוב ולפקח אחר פעילות העובד", אומר עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות שעוסקת במתן פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם. "בית הדין לעבודה מודע לקידמה הטכנולוגית ופעם אחר פעם טענות המעסיקים על חוסר יכולת נהדפות ומסתיימות בחיובם בתשלום פיצויים לעובד".

Original Source

מידע נוסף

  • תאריך: 2017-02-08 10:44:00