האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה

מחקר, הוראה ומדיניות בתחום יחסי העבודה

header header1

לגבי המאמרים ב"הארץ"

עבור גולשי האתר סופק קוד קופון

להלן הפירוט של המסלולים השונים המוצעים במסגרת הקופון:

  • מינוי חודשי – חודש ראשון ב- 4.90 ₪ והמשך ב- 31.90 ₪ לחודש (המחיר באתר הוא 39.90 ₪).
  • מינוי שנתי – חודש ראשון ב- 4.90 ₪ והמשך ב- 319 ₪ ל-11 חודשים (המחיר באתר הוא 399 ₪).

בכדי לממש את ההטבה, יהיה צורך להגיע לעמוד:
http://www.haaretz.co.il/promotions-page

ולהכניס בתיבה של "יש ברשותי קופון" את המילה: IIRRA"

יחסי עבודה ברשת בעברית - חיפוש

ההזיה של כחלון: להחביא את החברה הכי סודית בישראל במקלט מס בפנמה

שר האוצר, משה כחלון, מאמין במקלטי מס במדינות זרות. אין לנו דרך אחרת לתאר את ההתנהלות המוזרה של כחלון, שפועל בימים אלה לאגד חברת ענק - קו צינור הנפט אילת אשקלון (

שר האוצר, משה כחלון, מאמין במקלטי מס במדינות זרות. אין לנו דרך אחרת לתאר את ההתנהלות המוזרה של כחלון, שפועל בימים אלה לאגד חברת ענק - קו צינור הנפט אילת אשקלון (קצא"א) - בפנמה.

ההצעה להעביר בקרוב את נכסיה של קצא"א לבעלות של חברה הרשומה במדינה זרה, ועוד מדינה שהיא אחד ממקלטי המס הידועים ביותר לשמצה בעולם, נדונה בדרגים הבכירים ביותר בממשלה כיום - ורק התהיות של TheMarker, שהעז לשאול ממתי מדינת ישראל מתעסקת ברישום חברות במקלטי מס, גרמו למשרד האוצר לשנות גרסה ולטעון כי "עוד לא התקבלה אף החלטה בנוגע לעתיד קצא"א".

החברה האם של קצא"א מאוגדת כבר כיום בפנמה. היא הוקמה ב-1968, בשותפות עם האיראנים, במטרה לשמש גשר יבשתי להזרמת נפט איראני מאילת לאשקלון ומשם לאירופה, תוך עקיפת תעלת סואץ, שנסגרה בעקבות מלחמת ששת הימים. האינטרסים המדיניים והביטחוניים הרגישים של אותם ימים הביאו לרישום החברה הרחק מהזיהוי הישראלי שלה.

ואולם מאז זרמו הרבה מים בתעלת סואץ, ומעט מאוד נפט זרם בקו צינור הנפט אילת־אשקלון. מאז המהפכה החומיינסטית ב–1979, היחסים בין ישראל לאיראן השתבשו כידוע, וגורלה של ההחזקה המשותפת של שתי המדינות בקצא"א נמצאת מאז בבוררות בינלאומית.

בכל מקרה, מה שהיה נכון וטוב ל–1968 בוודאי שאינו רלוונטי יותר לישראל של 2016, שבה כבר אין צורך לרשום חברות בחו"ל בשל הקשר האיראני, ושבה השימוש במקלטי מס - בעידן שבו OECD מקדם מדיניות נגד שימוש במקלטי מס, מדיניות BEPS - הוא מוקצה, שלא לומר פסול מעיקרו. אז איך בכל זאת עולה הרעיון ההזוי לרשום את קצא"א כיום בפנמה?

צינור של קצא"א
גיל כהן-מגן

מתברר שהסיבה היא אישית. סכסוך אישי בין השר כחלון למנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, הוא שעומד מאחורי ההצעה. במקום שנכסיה של קצא"א יועברו בקרוב לבעלות של חברה ממשלתית, בדרך המלך, במשרד האוצר רוקחים פטנטים של העברת נכסיה של קצא"א בקרוב לחברה פרטית חדשה, בבעלות ממשלתית, שרשומה בכלל בפנמה - יצור כלאיים שאין לו אח ורע בתולדות המדינה, ואיש אינו יודע כיצד להכיל אותו ומה משמעותו.

חזור שוב: חברה פרטית זרה, בבעלותה של מדינת ישראל, מיועדת להחזיק את מכלול הנכסים הרגישים של קצא"א, שבהם קו צינור הנפט, כמות עצומה של מכלי אחסון נפט, האחסון המרכזי של גז ביתי, תחנת כוח פרטית, נקודת הנחיתה של הגז המצרי (כשזה עוד זרם בישראל) ועוד ועוד. בסך הכל לקצא"א יש נכסים רבים, היא מונופול בתחום אחסון הגז הביתי והיא רושמת רווח גבוה מפעילויותיה. את כל זה רוצים לרשום עכשיו בפנמה, בגלל סכסוך עם יוגב.

החצר האחורית האולטימטיבית

העיתוי לדיון בגורלה של קצא"א אינו מקרי ואינו קשור לאיראנים. הוא נובע מכך שבעוד חצי שנה, במארס 2017, יפקע הזיכיון בן 49 השנים שניתן לקצא"א. הזיכיון נולד בחטא, ולכן הוא חריג ביותר: יחד עם הרחקתה של קצא"א מזיהוי ישראלי ורישומה בפנמה, קצא"א גם הורחקה מהחוק הישראלי.

לכן הזיכיון של קצא"א קובע, באופן חסר תקדים, שהחברה "אינה כפופה לכל דין". משמע, החוק הישראלי אינו חל עליה. זה אומר שקצא"א אינה משלמת מסים ושהיא פטורה מכל חוקי התכנון והבנייה הישראליים. בנוסף, החברה חוסה תחת מטריית הגנה של הצנזורה - גם כל מלה שאתם קוראים כאן, אף שמדובר בנושא אזרחי לחלוטין של ניהול חברה בבעלות ממשלתית, עוברת תחת עינה הפקוחה של הצנזורה - בשל הרגישות האיראנית. זה אומר שכל מה שמתרחש בקצא"א מוסתר מעין הציבור.

החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו
תומר אפלבאום

בהתאם, כל המינויים בקצא"א נעשים באופן בלבדי על ידי שר האוצר, בלי שהוא נדרש לאישור כלשהו. גם הסכמי השכר בחברה נקבעים על ידי הדירקטוריון, במנותק מהכללים של הממונה על השכר באוצר.

בקיצור, קצא"א היא החצר האחורית האולטימטיבית של משרד האוצר - אפשר למנות לה את מי שרוצים, בכל שכר שרוצים, ליזום דרכה כל פרויקט שבו חפצים, ולבנות בה בלי אישורים של תב"ע ושל ועדות תכנון. וכל זה, כאמור, בסודיות מוחלטת, אף שמדובר בפעילויות אזרחיות שאין להן כל נגיעה לאיראן.

השילוב הקטלני הזה כבר הוליד כמה דו"חות ביקורת נוקבים, שמצאו כי הבכירים בקצא"א מאשרים לעצמם תנאי שכר מפליגים, שחורגים מהמקובל בחברות בבעלות ממשלתית. מהביקורות עלו גם כשלים מהותיים בקבלת ההחלטה לנצל את מעמדה האקס־טריטוריאלי של קצא"א — כלומר, שהיא אינה כפופה לחוקי התכנון והבנייה ולא צריכה לערוך מכרזים — לצורך הקמתה של תחנת הכוח הפרטית דוראד על קרקעותיה של קצא"א.

ההקמה של דוראד הסתבכה קשות, והחשדות הם כי קצא"א שילמה עשרות ואף מאות מיליוני שקלים יתר על המידה על הקמת התחנה, וייתכן שחלק מהסכומים העודפים נובעים אפילו מהונאה בידי השותפים הזרים בתחנת הכוח. זאת בשעה שמלכתחילה מדובר בעסקה אבסורדית: דוראד הרי הוקמה במסגרת המדיניות של הקמת תחנות כוח פרטיות בישראל כתחרות לחברת החשמל הממשלתית, אז מדוע בכלל אושרה הקמת תחנת כוח פרטית בידי חברה שנמצאת גם היא בבעלות הממשלה?

באוצר פועלים בניגוד להמלצות של עצמם

שי באב"ד
אייל טואג

התשובה לשאלות האלה מצויה בהיעדר הפיקוח על קצא"א. כל השנים חסתה החברה תחת הבקרה של אגף החשב הכללי באוצר, שאין לו הבנה או כוח אדם מתאים לעסוק בבקרה על חברות.

בשל כך המליצו גורמים רשמיים במדינה להעביר את הבקרה על קצא"א לידי הגוף שמתמחה בבקרה על חברות ממשלתיות, רשות החברות הממשלתיות, ולבקרה של הממונה על השכר באוצר בתחום שכר. להמלצה זו הצטרפה ב–2013 גם החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו. צוות שהקימה החשבת קבע שיש להעביר את החברה לבקרה רשות החברות ולהיערך לתום הזיכיון ב–2017, ורצוי גם להפרטת החברה.

ההמלצה המקצועית החד־משמעית הזאת הובילה להעברת קצא"א לפני כשנתיים לבקרה של מנכ"ל רשות החברות, יוגב, ולהתחלה של החלת הסטנדרטים הקיימים במדינה בתחום השכר, המכרזים והבקרה על החברה. במקביל, נמשכו הדיונים בנוגע לתום הזיכיון.

צוות שהקים השנה מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, לבחון את שאלת תום הזיכיון של קצא"א, המליץ על ביטול הזיכיון. ההמלצה היתה כי אסור להאריך את הזיכיון משתי סיבות מובנות לחלוטין: האחת, שהמדינה הפסיקה לעבוד במשטר של זיכיונות, ולכן כל זיכיון של חברה שמגיע לסיומו פוקע. כך נעשה בעשור וחצי האחרונים, ושינוי עמדה בנוגע לקצא"א יהיה תקדים מסוכן. השנייה, שהזיכיון של קצא"א חייב במיוחד להתבטל בגלל הסעיף החריג שבו, הקובע כאמור שהחברה לא כפופה לדין הישראלי ולא משלמת מסים.

אף שמנכ"ל משרד האוצר הוא שמינה את הצוות, ואף שגם צוות שמינתה החשכ"לית המליץ כבר לפני כמה שנים על אי־הארכת הזיכיון, שר האוצר ומנכ"לו סירבו לאמץ את המלצות הצוות. במקום לקבל החלטה על ביטול הזיכיון, באב"ד שוקל כיום דווקא את הארכת הזיכיון. במקום לקבל החלטה מתבקשת על העברת נכסיה של קצא"א, לאחר ביטול הזיכיון, לחברה ממשלתית רגילה וכפופה למשטר הפיקוח של רשות החברות והממונה על השכר - ובהמשך אולי להפריטה - באוצר מנסים לקדם את הרעיון המופרך של הקמת חברה פרטית זרה, בבעלות ממשלתית, לניהול נכסי קצא"א.

חוף הים באילת
דניאל בר און

מה עם האינטרס הציבורי?

העובדה שאין לרעיון אח ורע, וכלל לא ברור איך הוא מחזיק מבחינה משפטית, אינה משכנעת בינתיים את צמרת האוצר. החלטתו האחרונה של באב"ד היתה להוציא את הבקרה על קצא"א מידיו של יוגב ולהחזירה לאגף החשב הכללי - שנתיים אחרי שהוצאה מהאגף בהסכמת האוצר, החשבת הכללית וגורמים רשמיים נוספים. ההיפוך של 180 מעלות במדיניות הבקרה על קצא"א, בתוך שנתיים, נעשה בתמיכת החשבת, ששינתה בינתיים את דעתה, ובהיעדר התנגדות של משרד המשפטים - האחרון לאו דווקא בירך על השינוי, רק הודיע שאינו מתנגד לו.

בצמרת האוצר לא מסתירים כי ההתנגדות להליכה בדרך המלך - כלומר, הפיכתה של קצא"א לחברה ממשלתית, בלי תנאי הזיכיון המופרכים שמהם היא נהנית כיום - נובעת בעיקר בשל האיבה השוררת בין כחלון ליוגב, וחוסר האמון שהשר רוחש לו.

באוצר מוסיפים טענות שונות על כך שבשנתיים שחלפו, הבקרה של יוגב על קצא"א היתה כושלת. על הקביעה האחרונה יש חילוקי דעות, וגם לא ברור עד כמה העובדה שמקורבו של שר האוצר וראש מטה לשכתו לשעבר, ארז חלפון, מונה במאי ליו"ר קצא"א, משפיעה על תהליך קבלת ההחלטות. זאת, לאור הניסיונות של יוגב להגביל את שכרו של חלפון עם שינוי כל מבנה השכר בקצא"א.

בכל מקרה, קשה להסביר כיצד מתיישבות ההצעות שמנסה צמרת האוצר לקדם - הארכת הזיכיון של קצא"א (אבל עם הטלת חובה על קצא"א לשלם סוף־סוף מסים), והמעמד המשפטי המוזר של חברה פרטית, בבעלות ממשלתית, מאוגדת במקלט מס זר - עם האינטרס הציבורי.

ההצעות כולן משמרות את קצא"א במעמדה הנוכחי כ"חצר אחורית" לא שקופה, ונתונה לגחמות של שר האוצר. העובדה שכחלון מסוכסך עם פקיד שלו, שאינו סר למרותו, גורמת לכך שאחת החברות הרגישות בישראל נהפכת למגרש משחקים פוליטי. אז אמנם הכל אישי, גם בפוליטיקה - ובכל זאת, יש איזה גבול, לא?

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "לא התקבלה עדיין כל החלטה בנוגע לקצא"א, מעמדה וזיכיונה, וכל מי שמדליף אחרת מטעה. קצא"א תתחיל לשלם מס בישראל, אבל רישומה כחברה ממשלתית הוא בעייתי. הממשלה מקיימת עשרות ישיבות בניסיון למצוא דרך להסדיר את מעמדה הסבוך של החברה, בלי לפגוע בחברה ותוך המשך הפיקוח עליה. ארז חלפון הוא איש אמונו של שר האוצר, והוא מינוי ראוי בהיותו מנכ"ל של משרד הקליטה בעבר, עוזרו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון וראש לשכת שר האוצר".

Original Source

מידע נוסף

  • תאריך: 2016-09-14 07:32:09
  • כותב: מירב ארלוזורוב