האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה

מחקר, הוראה ומדיניות בתחום יחסי העבודה

header header1

לגבי המאמרים ב"הארץ"

עבור גולשי האתר סופק קוד קופון

להלן הפירוט של המסלולים השונים המוצעים במסגרת הקופון:

  • מינוי חודשי – חודש ראשון ב- 4.90 ₪ והמשך ב- 31.90 ₪ לחודש (המחיר באתר הוא 39.90 ₪).
  • מינוי שנתי – חודש ראשון ב- 4.90 ₪ והמשך ב- 319 ₪ ל-11 חודשים (המחיר באתר הוא 399 ₪).

בכדי לממש את ההטבה, יהיה צורך להגיע לעמוד:
http://www.haaretz.co.il/promotions-page

ולהכניס בתיבה של "יש ברשותי קופון" את המילה: IIRRA"

יחסי עבודה ברשת בעברית - חיפוש

מכתבים למערכת 5.8.2016

מצפה להתנצלות

בתגובה על "על רקע העלייה בתאונות הדרכים, ראש אגף התנועה פורש מהמשטרה" מאת יניב קובוביץ ("הארץ", 3.8)

פרישת ראש אגף התנועה על רקע העלייה במספר הנפגעים בתאונות הדרכים היא

מצפה להתנצלות

בתגובה על "על רקע העלייה בתאונות הדרכים, ראש אגף התנועה פורש מהמשטרה" מאת יניב קובוביץ ("הארץ", 3.8)

פרישת ראש אגף התנועה על רקע העלייה במספר הנפגעים בתאונות הדרכים היא אירוע חריג במחוזותינו (אם אכן נכון הדבר): בעל תפקיד מקבל אחריות לאי הצלחת הגוף שהוא עומד בראשו, פורש מתפקידו ומפנה אותו לאחר. עד כאן, תופעה חריגה ומעניינת הראויה להערכה. לצערי, "מקורביו" או "בכירים במשטרה" (כמה נוח להסתתר מאחורי הכינוי הכללי והסתמי הזה) צוטטו כאומרים, בין היתר: "מתנדבים רבים באגף התנועה מבוגרים מדי או שאינם מקצועיים די כדי להתמודד עם המצב".

אכן, אגף התנועה מתקשה "לספק את הסחורה" בכל הקשור במלחמה בתאונות הדרכים, והוא נאלץ להיעזר במתנדבים (רבים מאוד!). מתנדבים אלה הם אזרחים, התורמים מזמנם הפרטי (לאחר שעות העבודה, בסופי שבוע) שעות רבות, ללא כל תמורה, על מנת לסייע במלחמה בתאונות הדרכים. זו מטרה נעלה וחשובה, המצדיקה את ההשקעה.

כמה חוצפה ועזות מצח נדרשות על מנת להטיל רפש ולבזות את אותם מתנדבים, במקום להכיר להם טובה על תרומתם.

אם יש מתנדבים לא מתאימים, יש למצוא את הדרך הנאותה להודות להם על תרומתם רבת השנים ולהיפרד מהם לשלום בכבוד הראוי, ולא לבזותם בצורה כזאת.

כמתנדב ית"מ (יחידת תנועה מתנדבת) מבוגר מדי ולא מקצועי דיו — אשר כנראה ימשיך להתנדב על מנת לתרום למטרה נעלה, למרות זלזולם של "בכירי המשטרה" בתרומתו הצנועה — אני מצפה להתנצלות על אמירה אומללה זו.

צבי קופליק, רעות

זה קרה ב–1984

בתגובה על המכתב של יואל שמיר, "פרי בטן" ("הארץ", 3.8)

מכתבו של יואל שמיר על הטרטור המיותר לנכדתו מצד משרד הפנים הזכיר לנו את מה שקרה לנו ב–1984 כאשר חזרתי עם אשתי מתפקיד דיפלומטי בשגרירות ישראל בנורבגיה, ועמנו בננו יונתן התינוק שנולד באוסלו.

אזכיר, כי טקס המילה של התינוק נערך בשגרירות בחסות הרב הראשי של נורבגיה דאז, הרב מיכאל מלכיאור, וכמובן היתה בידינו תעודת לידה מרשויות נורבגיה עם תרגום לעברית. אך לטענת הפקיד, היה באותם הימים "גל של ילדים מאומצים מדרום אמריקה", והבן שלנו לפיכך היה חשוד כמאומץ, וממוצא נורבגי.

רק לאחר שהפרשה פוצצה ביוזמתנו בעיתון "ג'רוזלם פוסט", כולל איום מצדנו לעתור לבג"ץ, הסכימו במשרד הפנים להכיר בבן שלנו כיהודי אזרח ישראל שנכנס ארצה בדרכון הדיפלומטי הישראלי של הוריו.

אני שמח לדווח, שיונתן מחזיק כיום בתעודת זהות ובדרכון של ישראל ואף שירת בצה"ל וגם התחתן במזל טוב באישור הרבנות.

דוד זוהר, שגריר בדימוס, ירושלים

מה מעסיק את המורים

אנו נמצאים בפתחה של שנת הלימודים תשע"ז. ציבור של כמאה אלף עובדי הוראה כבר נערך לפתיחת שנת הלימודים כסדרה ולקבלת ילדים בבתי הספר ובגני הילדים. מה מעסיק את עובדי ההוראה?

עובדי הוראה פעילים לא יקבלו את התוספות אשר כבר ניתנו בשנה החולפת לעובדים במשק הציבורי, שעליהן הוסכם בין ההסתדרות הכללית לאוצר. עובדי הוראה אשר השתלמו ועמדו בכל הדרישות, ולפיכך זכאים לקידום בדרגה, מתבשרים בשנים האחרונות, כי אין מכסות לקבלת הדרגות הגבוהות 9–8. עובדי ההוראה הפורשים נלחמים על כל רבע אחוז תוספת לגמלה ומקבלים תוספת של 50 שקל בחודש בגין "אופק חדש", ללא תחשיב כנדרש בהסכם "אופק חדש".

לעומת זאת, במה עסוק מזכ"ל הסתדרות המורים?

המזכ"ל יוסי וסרמן ממתין לשימוע לפני העמדה לדין. למרות החשדות מכהן וסרמן כמזכ"ל, ממשיך לנהל תקציב של 351 מיליוני שקלים בשנה, וכבר דאג לתנאי פרישה משופרים: גמלה ומענק מדושנים לו ולסגנו גד דיעי.

ומי ידאג למימוש הזכויות הלגיטימיות של כמאה אלף עובדי הוראה שעושים מלאכת קודש?

עדה רמון, רעננה

מחנאות מזרחית

בתגובה על "לילד המוצלח מ'אקול נורמל'" מאת מירב אלוש לברון ("הארץ", 27.7)

צפויה ומאכזבת תגובת מירב אלוש לברון על דבריו של דניאל בן סימון בראיון ("בין המצרים", מוסף "הארץ", 22.7). פעמיים היא מזכירה לו את קבר אביו, מאשימה אותו בהענקת עונג אשכנזי, בהדחקה, בסתירה פנימית ובכך שיש לו עוד מה ללמוד.

לא ממנה, מסתבר. גם אשכנזי יכול לא לחוש בבית בעיתון "הארץ", אפשר לאדם להזדהות עם מוצאים שונים בלי שתהיה בכך סתירה. כמו כן יש כותבים מעשירים יותר ממומלציה של הכותבת.

כיצד קשרה אלוש לברון לדבריו "ראייה מרוקאית בזכות ההדרה"? לא כל מזרחי חייב במחנאות, ואילו ניחנה המבקרת בכישורים של המבוקר, לא היתה מוציאה תחת ידיה מוצר כה מגושם ועליהום מיותר.

דורון מזרחי, חולון

Original Source

מידע נוסף

  • תאריך: 2016-08-03 21:00:00
  • כותב: הארץ