האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה

מחקר, הוראה ומדיניות בתחום יחסי העבודה

header header1

לגבי המאמרים ב"הארץ"

עבור גולשי האתר סופק קוד קופון

להלן הפירוט של המסלולים השונים המוצעים במסגרת הקופון:

  • מינוי חודשי – חודש ראשון ב- 4.90 ₪ והמשך ב- 31.90 ₪ לחודש (המחיר באתר הוא 39.90 ₪).
  • מינוי שנתי – חודש ראשון ב- 4.90 ₪ והמשך ב- 319 ₪ ל-11 חודשים (המחיר באתר הוא 399 ₪).

בכדי לממש את ההטבה, יהיה צורך להגיע לעמוד:
http://www.haaretz.co.il/promotions-page

ולהכניס בתיבה של "יש ברשותי קופון" את המילה: IIRRA"

יחסי עבודה ברשת בעברית - חיפוש

עברת אירוע מוחי? מגיעה לך קצבת נכות חודשית

אלה הם, למשל, מקרים של התקפי אסטמה עקב לחץ בעבודה, דיכאון, אירועי לב, אירועים מוחיים ועוד. מקרה שנדון באחרונה (5.4.16) בבית הדין לעבודה בתל-אביב מדגים את הסוגיה. מנהלת שיווק בחברה גדולה לקתה
אלה הם, למשל, מקרים של התקפי אסטמה עקב לחץ בעבודה, דיכאון, אירועי לב, אירועים מוחיים ועוד. מקרה שנדון באחרונה (5.4.16) בבית הדין לעבודה בתל-אביב מדגים את הסוגיה. מנהלת שיווק בחברה גדולה לקתה באירוע מוחי במהלך שהייתה בעבודה. מדובר במחלה רצינית ביותר, לכן פירושה – הותרת נכות צמיתה, רפואית ותפקודית, משמעותית בחולה. העובדת חזרה למשרתה בחלוף כשלושה שבועות, אך במקביל פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה כי יכיר באירוע המוחי שבו לקתה כתאונת עבודה.

ביטוח לאומי דחה את תביעתה, והעובדת ערערה על ההחלטה לבית הדין לעבודה. כעולה מהעובדות שנפרשו בפני בית הדין, במשך מספר שבועות לפני קרות האירוע הייתה העובדת נתונה במתח בלתי רגיל הקשור בעבודה ובאווירת לחץ ששררה במקום, אך המצב התדרדר עוד יותר כאשר אחת העובדות שסייעו למנהלת השיווק בעבודתה, ונשאו אתה בנטל, הודיעה בפתאומיות על התפטרות. מנהלת השיווק טענה כי במקרה זה אירע מה שמכונה בפסיקה "אירוע חריג" – כזה ששימש זרז לאירוע המוחי.

שלא כביטוח הלאומי, בית הדין התרשם שיתכן מאוד כי בנסיבות העניין אכן קרה אירוע חריג וניתן יהיה להגדיר את האירוע המוחי שבו לקתה מנהלת השיווק כתאונת עבודה. לכן בית הדין ביטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי והורה למנות מומחה – רופא נוירולוג – שיידרש לכל הנסיבות ויחווה דעתו אם יכול להיות קשר בין הלחץ שבו הייתה נתונה מנהלת השיווק לבין האירוע ה המוחי שבו לקתה.

מעניין שבאותו מקרה מנהלת השיווק איחרה איחור משמעותי בהגשת ערעור לבית הדין לעבודה. כך, בהתאם לדין, עמדה לה זכות לערער במשך שנה מיום קבלת ההחלטה, ואילו מנהלת השיווק הגישה את הערעור באיחור של כ-4 חודשים. המוסד לביטוח לאומי טען כי עילת התביעה התיישנה, בעוד מנהלת השיווק טענה שלא הייתה מסוגלת להגיש את הערעור דווקא בשל המצב הרפואי והנפשי הקשה שבו הייתה בעקבות האירוע המוחי. למרות העובדה שמנהלת השיווק הייתה רחוקה מלהיות משותקת והיא חזרה לעבודתה, כאמור, 3 שבועות לאחר האירוע, בית הדין סבר שגם בהקשר זה לא יהיה נכון לדחות את התביעה וצריך לקבל חוות דעת מרופא מומחה שיקבע אם במצבה אמנם הייתה מנהלת השיווק נעדרת יכולת להגיש את הערעור בזמן.

במילים אחרות, בית הדין עשה מאמץ לא מבוטל כדי לבוא לקראת המבוטחת ולסייע בידה להעניק לאירוע המוחי מעמד של תאונת עבודה. אין מדובר בסוף פסוק, ועדיין נכון למבוטחת מאבק ממושך בביטוח הלאומי, אך הפרשה מדגימה היטב את ההבדל שבין גישות הביטוח הלאומי לזו של בית הדין לעבודה ומלמדת אותנו לא לוותר על הזכויות.

[ב"ל (ת"א) 5487-06-14 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי]

מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס)

הכותבים ממשרד בלאייר-איתן ושות' שעוסק בביטוח לאומי, משפחה והגירה

הכותבים לא ייצגו בהליך

Original Source