דבר יו"ר האגודה
עבודה היא המוסד העיקרי המגדיר את חיינו מאז המהפכה התעשייתית. היא מהווה מקור פרנסה, את בסיסה של מערכת הייצור והשירות, מקור של גיבוש זהות ושל יוקרה, אחד מהבסיסים המארגנים של מערכת הזכויות סוציאליות, ועוד. החברה המודרנית היא "חברת עבודה."
כתופעה כלכלית-חברתית, מושתתת העבודה על יחסים בין שחקנים חברתיים שונים: עובדים, מעסיקים, מדינה וגופים רגולטוריים נוספים. כמו כן, היא כרוכה בתהליכים רבים: תיאום ומיקוח בין גורמים שונים, חקיקה, שליטה ובקרה, תגמולים, הכשרה, רווחה ועוד. לפיכך, הבנה של עולם העבודה מחייבת התייחסות לכל אחד מהגורמים הללו.
אנו, חברי האגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה, שואפים להבין שדה זה באופן רחב ועמוק, וזאת לשם שיפור מערכת יחסי העבודה על שלל היבטיה. לשם כך, משלבת האגודה נציגים מעולם העשייה עם נציגים מהעולם האקדמי. באגודה חברים נציגים של ארגוני מעסיקים, ארגוני עובדים, נציגי המדינה על זרועותיה השונים, מומחים מקצועיים מהמגזר הציבורי ומהשוק הפרטי, וגם אנשי אקדמיה. אנשי האקדמיה באגודה נמנים על תחומים שונים: יחסי עבודה, דיני עבודה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, משאבי אנוש, מנהל עסקים ועוד. ההנחה העומדת בבסיס מבנה זה היא שמחקר משמעותי מחייב שבירה של מחיצות. המאפיינים הללו - שילוב בין עולם השטח לעולם העיון ובין דיסציפלינות אקדמיות שונות - הופכים את האגודה לגוף ייחודי.
בשנים האחרונות, רוגשת על עולם העבודה מהפכה של ממש. היא הופכת גלובלית יותר ודיגיטלית יותר. אופי תהליכי הייצור והשירות משתנה, האתרים בהם מתקיימת העבודה משתנים (יותר אנשים עובדים מביתם), הסדרי ההעסקה משתנים וכך גם אופי היחסים בין השחקנים השונים. מול נסיגה של "העסקה שגרתית" - עבודה שכירה במקום מוגדר, במשרה מלאה, לאורך זמן - צצות ועולות צורות העסקה "בלתי-שגרתיות," אשר מאתגרות את ההנחות הנוגעות לשאלות יסוד כמו מהי עבודה ובאלו אופנים היא נעשית. צורות העבודה החדשות מאתגרות את הסטטוסים המקובלים של עובד ומעביד.
עולם העבודה המשתנה גם מציג שינויים במערכת יחסי העבודה הכוללת. המערכת הוותיקה, שהתבססה על יחסי עבודה קולקטיביים המוסדרים באמצעות מערכת לאומית משולשת ("טרייפרטיסטית") הכוללת נציגים של המדינה, ארגוני המעסיקים והעובדים; מפנה את מקומה לטובת מערכת רבת פנים (פלורליסטית), בה מפנים הסכמים ברמת המשק והענפים את מקומם המרכזי לטובת הסכמים ברמת הארגון הבודד. יתרה מכך, אופני העסקה אישיים ומגוונים מחליפים את יחסי העבודה הקולקטיביים. בשנים האחרונות עולה סוג נוסף של כלכלה - כלכלת הגיג - אשר משמעותה עבור עובדים רבים היא ליקוט של עבודות ממקורות שונים, ללא מחויבות מצדם או מצד המעסיקים. תפקיד מרכזי בכלכלת הגיג ממלאות פלטפורמות דיגיטליות, שאת מלוא ההשלכות של פעילותן נחוש בשנים הקרובות.
בעשור האחרון, אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה דיגיטלית שמטלטלת את עולם העבודה ואת מערכת יחסי העבודה. מהפכה זו כרוכה בקפיצה משמעותית ברמת האוטומציה, וגם בשימוש מהפכני בבינה מלאכותית שמשמעותו מכונות שלומדות וחושבות באופן עצמאי. המהפכה הדיגיטילת עשויה לייתר רבות מהפעולות והעבודות התלויות כיום בגורם האנושי, לצמצם את המרכיב האנושי בפעולות אחרות, וגם להצמיח תפקידים ומקצועות חדשים. מהפכה זו עשויה לשנות ממשקי עבודה (ואולי להקטין את האינטראקציה האנושית שכרוכה ברבות מהפעולות המוכרות), לשנות את מודלים של העסקה, ועוד. היא גם עלולה להביא לאבטלה המונית, או להקטנת התלות שלנו בעבודה, מה שכרוך גם במודלים חדשים של הכנסה. אז תעלינה מחדש שאלות היסוד העומדות בבסיס "חברת העבודה": מהי עבודה? מיהם "עובד/ת"? מה מקום העבודה בחיינו? האם תהיה חיונית בכלכלה דיגיטלית כפי שהייתה בכלכלה התעשייתית והפרופסיונאלית? אם כן, מה יהיה החזון החדש שלה? אם לא, מה יחליף אותה?
הבנת המורכבות והדינמיות של עולם העבודה – והתערבות בו - מחייבים גישה הוליסטית המשלבת שחקנים שונים בעלי עמדות, פרספקטיבות ואינטרסים שונים. אנו, באגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה, מבקשים לתרום בדרכנו הצנועה להיווצרות תנאים מתאימים לכך.