האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה

מחקר, הוראה ומדיניות בתחום יחסי העבודה

header header1

הארץ 03/07/2005: אם המעסיק יפגע, הוא ייפגע / פרופ' יצחק הרפז

אם המעסיק יפגע, הוא ייפגע

הפעלת לחץ תקשורתי וכלכלי היא הדרך להילחם במעסיקים פוגעניים

מאת יצחק הרפז

לאחרונה החל לחדור לתודעת הציבור המונח "העסקה פוגענית". מדובר בשורה ארוכה של

פגיעות בעובדים - החל בהגבלות על יציאה לשירותים וחיוב בעמידה על הרגליים במשך

שעות, דרך תופעות כמו הלנת שכר, אי הנפקת תלושי שכר, תשלום שכר מתחת לשכר

המינימום, פיטורי עובדים במטרה להימנע ממתן קביעות ואי תשלום בעבור שעות נוספות,

וכלה ביחס מחפיר, משפיל ופוגעני, אפליה, התעמרות בעובדים ואפילו פגיעה בבריאותם.

כל אלה הם מסממניה המכוערים של התופעה.

העסקה פוגענית היא תולדה של כמה סיבות ובהן סביבה תחרותית פרועה ביותר,

שהתפתחה בישראל כתוצאה מהגלובליזציה, ומדיניות כלכלית חברתית שמקדשת את

הרווח הכספי ונוטה להתעלם מהפרט וצרכיו. לצד אלה קיימים גורמים נוספים כגון מבנה

שוק העבודה, שבו מרוכזים מרבית העובדים בענפי השירותים, והליכים גרועים ליישוב

סכסוכים. מדובר בניצול לרעה שלא בתום לב של כוח מיקוח בלתי שוויוני של מעסיקים מול

עובדים.

ואכן, במגזרים מסוימים של שוק העבודה אנו עדים להעסקה פוגענית כלפי עובדים, שיש

בה משום חזרה לדפוסי עבודה נוסח המאה ה-19. עובדים מועסקים בתנאים נחותים,

משפילים ופוגעניים, שיש בהם משום פגיעה בזכויות הפרט ובכבוד האדם וחירותו. הולך

ונוצר לפנינו שוק עבודה קשוח לב, שבו קיימת זמינות גבוהה של כוח עבודה חלש ומפוחד

שאינו מודע לזכויותיו או שאינו מסוגל להיאבק עליהן.

מטבע הדברים הקבוצות החלשות בשוק העבודה הן החשופות במיוחד להעסקה פוגענית:

עולים חדשים, עובדים זרים, עובדים לא מאוגדים, נשים, צעירים ומבוגרים, עובדים חסרי

השכלה ואמהות חד-הוריות. עם זאת, העסקה פוגענית איננה רק נחלתם של עובדים

חלשים. גם הסגל הזוטר באוניברסיטאות ומתמחים בתחום המשפטים, לרבות במשרדי

הממשלה, חשופים להעסקה פוגענית, ובכלל זה העסקה במשך שעות ארוכות ללא תשלום

שעות נוספות.

העסקה פוגענית היא תופעה חמורה שנוגעת בסופו של דבר בכולנו. היא נוגדת את כללי

האתיקה ואת ערכי המוסר. היא פוגעת באורח קשה בנורמות ההתנהגות המקובלות

בחברה דמוקרטית ותרבותית. מעבר לכך, להעסקה פוגענית תוצאות בעלות השלכות

שליליות על פרטים וארגונים: עובדים החשופים ליחס משפיל ופוגעני הם בעלי מוראל ירוד.

הם אינם חשים הזדהות עם ארגונם ואינם מפתחים מחויבות כלפי מעסיקם. ארגונים

המעסיקים עובדים בתנאי עבודה פוגעניים מעורבים יותר בסכסוכי עבודה, חשופים

לביקורת ציבורית וסובלים מיחסי ציבור שליליים ומאובדן מוניטין, כפי שאירע למשל לרשת

סופר פארם.

מכל אלה עולה מסקנה ברורה - יש להוקיע את גילויי ההעסקה הפוגענית ולהיאבק בהם

תוך כדי הפעלת לחץ ציבורי לתיקון המצב. אחת הדרכים לטיפול במצב היא לחשוף מקרים של העסקה פוגענית בתקשורת וליצור מודעות ציבורית לתופעה. לצד החשיפה התקשורתית דרושות גם חקיקה ונקיטת צעדי אכיפה ממשיים של הממשלה. לבסוף, ניתן להפעיל לחץ ישיר על ארגונים, תוך התמקדות בארגונים פוגעניים במיוחד. מקרה הקופאיות של "סופר פארם", שנאלצו לעבוד במשך כל שעות היום בעמידה, היא דוגמה טובה לכך. על הארגון הופעל לחץ כבד מכמה חזיתות - התקשורת, עמותות להגנת זכויות עובדים, לקוחות וההסתדרות. ואכן, בתוך זמן קצר ביותר שינתה הנהלת "סופר פארם" את מדיניותה והכניסה שינויים שהיו אמורים להקל על עבודתן של הקופאיות. באמצעות יצירת לחץ כלכלי ותקשורתי משולב על המעסיקים הפוגעניים ייתכן שניתן יהיה לחולל שינוי במצב. פרופ' הרפז הוא יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, מלמד בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת חיפה